מבוא: מדיניות החוץ של ישראל בצל פרדיגמת הביטחון 1
אוריינטציות יסוד במדיניות החוץ של ישראל: תהליכים ואילוצים 3
מווייצמן אל בן-גוריון: קריסתה של דוקטרינת האי-הזדהות 3
הריאליזם המדיני בפעולה: גרמניה, צרפת וברית הפריפריה 5
אפריקה, ארגנטינה והמחויבות ליהדות התפוצות 6
היחסים המיוחדים עם וושינגטון ומחירן של יוזמות עצמאיות 7
כלים ואמצעים במדיניות החוץ של ישראל 8
ערוצי הדלת האחורית בזירה האמריקנית 8
ערוצי הדלת האחורית במרחב המזרח תיכוני: הצלחות ומגבלות 9
דפוסים חשאיים של שיתוף פעולה וגבולות הריאליזם המדיני 10
כל ניסיון לבחון את מדיניות החוץ של ישראל כמכלול אוטונומי ונפרד, הניתן להבנה על יסוד שיקולים דיפלומטיים בלבד, נדון מראש לכישלון. מראשית קיומה הריבוני של המדינה, ואף בתקופת המנדט הבריטי, הייתה פעילותם המדינית של מוסדות היישוב והמדינה שזורה באשכול שלם של שיקולי ביטחון. שיקולים אלו תחמו את המרחב שבתוכו עוצבה המדיניות, ולא פעם אף דחקו לשוליים יוזמות מדיניות או סיכלו אותן. כדבריו של אלן דאוטי, החברה הישראלית התגבשה לאורם של איומים חמורים על עצם קיומה ועל רקע משקעי ההדרה והרדיפות בגולה. כך נוצר מעין מסנן שדרכו עבר הממד המדיני תהליך מתמיד של הטמעה, זיקוק ועיבוד.
מרכזיותו של המישור הביטחוני הייתה מוסכמה שקיבלו על עצמם כל מקבלי ההחלטות הישראלים בשבעת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה. כאשר עמדה על הפרק סוגיה הקשורה לליבת הביטחון הלאומי, העניקו לה כל ראשי הממשלה עדיפות מוחלטת על פני כל שיקול מדיני צרוף, בלי קשר לשיוכם המפלגתי. כך התגבש קונצנזוס סביב הכור הגרעיני בדימונה, שנתפס כרשת ביטחון חיונית לעצם קיומה של המדינה, וסביב מדיניות העמימות הגרעינית שסוכמה ב-25 בספטמבר 1969 בפגישת גולדה מאיר עם ריצ'רד ניקסון. הכור הוקם חרף לחץ אמריקני חריף באביב ובקיץ 1963 וחרף איומו של קנדי להעמיד את המחויבות האמריקנית לביטחונה של ישראל בסכנה חמורה. קונצנזוס דומה עמד ביסוד החלטתו של יצחק רבין בסתיו 1974 לדחות את תוכניתו של הנרי קיסינג'ר לנסיגה ישראלית חד-צדדית אל מעברי המתלה והגידי ללא תמורה מצרית. רק לאחר שממשל פורד הציע באוגוסט 1975 חבילת תמריצים, שכללה מטוסי F-15 וטילי פרשינג, נחתם ב-1 בספטמבר 1975 הסכם הביניים. באותה רוח נדחו ללא מחלוקת פנימית של ממש תוכנית אלפא מאוגוסט 1955 וההצהרה הבין-מעצמתית מ-1 באוקטובר 1977, ונשללה זכות השיבה בהיקף שאיננו סמלי. ראשוניותם של שיקולי הביטחון הולידה גם עימות מתמשך ומובנה עם הקהילה הבין-לאומית ועם האו"ם, שכן מהלכיה של ישראל בסוגיית מעמדה של ירושלים, בפעולות התגמול ובשאלת הפליטים עמדו בסתירה להחלטת העצרת 194 מ-11 בדצמבר 1948 ולעמדותיהם של כמעט כל שחקני המפתח במערכת.
סיכום מתוך הספר:
בן צבי, א. וורשה, ג. (2022). עקרונות יסוד, יעדים ואמצעים. סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל (עמ' 9-94). האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
