פרספקטיבת הילד להצטרפות למשחק הקבוצתי והחברתי בגן

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. מהו משחק? 4
2.2. תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים 8
2.3. מקומו של המשחק החברותי בעולמו של הילד 11
2.4. תפקידה של המחנכת ביצירת כלים מקצועיים לעידוד יצירת קשרים חברתיים בגיל הרך 14
2.5. נקודת מבט של ילדים וילדות בגיל הרך בנוגע להשתלבות במשחק 16
3. דיון ומסקנות 19
4. ביבליוגרפיה 20

1. מבוא
אחד התרחישים החברתיים המאתגרים ביותר שלנו כמבוגרים, היא היכולת להצטרף לקבוצה. אחת הדוגמאות לכך הוא המצב, שבו אנו נכנסים לקפטריה במקום עבודתנו ורואים באחד השולחנות שני עמיתים לעבודה משוחחים. השאלה באם להצטרף או לא להצטרף לשולחן היא אחת הדילמות המרכזיות שלנו, כאשר באותם הרגעים שבהם אנחנו מתלבטים באם להצטרף או לאו, עוברות במוחנו מחשבות רבות שהן חלק מתהליך מורכב של עיבוד מידע חברתי שבו אנחנו מחפשים את הסימנים אשר יאפשרו לנו לקבל את ההחלטה האם לגשת לשולחן שלהם. סיטואציות כאלו רווחות מאוד בחיינו כבוגרים, כלומר ההצטרפות לקבוצה היא אחת המשימות המורכבות ביותר לביצוע בתחום החברתי עבור המבוגרים ועל אחת כמה וכמה אצל הילדים (בקר, 2016).
חקר ההצטרפות למשחק אצל ילדים הוא לא מפותח, בעוד שמחקרים העוסקים בתפיסת הילד את ההצטרפות למשחק כמעט ואינם קיימים. אם בעבר, הילדים נתפסו כגורם שאין צורך לבדוק מה הוא חושב אלא פשוט לנהל, הרי שכיום קיימת ההבנה, כי האופן שבו ילדים חושבים או תופסים, גם בהקשר של כניסה למשחק, הפכה להיות חלק מהשיח המחקרי-חינוכי. נקודת המבט של ילדים או כפי שנהוג לכנות זאת בספרות המחקרית: התפיסה של הילדים (children’s perspective), הפכה כאמור בשנים האחרונות לחלק מהשיח המחקרי והיא כוללת בחובה לא מעט הגדרות ותפיסות מחקריות שונות (Jorgenson & Sullivan, 2010).
פיתוח מערכת יחסים עם עמיתים וחברים וביסוסה של אותה מערכת יחסים, נחשב לאחד ההישגים החשובים ביותר בחייהם של ילדים. במהלך ההתנסויות החברתיות של הילדים עם עמיתיהם, הראשונים רוכשים מגוון רחב של מיומנויות, יכולות, גישות וערכים (בקר, 2009). ליחסים חברתיים אלו קיימת חשיבות התפתחותית רבה, ויש לה השפעה רבה גם על היכולת של הילד לתפקד באופן נכון בחייו הרגשיים והחברתיים גם כאשר יגיע לגיל בגרות (Hartup, 1986; Rubin et al., 1998; ריץ'-האריס, 2005; בתוך: בקר, 2009).
חלק מפיתוח אותה מערכת יחסים, הוא הכניסה למשחק. הכניסה למשחק החברתי למשל, תורמת להתפתחותן של יכולות חברתיות בין-אישיות, בעוד שהמשחק מתקיים בשיתוף ילדים אחרים, הרי שהמשתתפים בו לומדים לפעול בתוך מערכת של קודים חברתיים, לדוגמה: יכולת ניהול משא ומתן, התפשרות וויתור, המתנה לתור, הקשבה, סובלנות לאחר והתנהגות על פי אמות מידה מוסריות. כלומר, המשחק, מעצם מהותו, מסייע להפנמת ערכים שונים אלו באופן ספונטני ובאופן טבעי (בנטוב-גז וקסנר ברוך, 2016).

עבודה זו, עוסקת בתפיסת הילדים את הכניסה וההשתלבות במשחק חברתי. בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את ההגדרה של 'מהו המשחק', והצגת גישות שונות המגדירות את החשיבות והערך של המשחק. בחלקה השני, סוקרת העבודה את תהליך ההתפתחות של מיומנויות וכישורים חברתיים והמשמעות בפיתוח מערכת יחסים עם עמיתים וחברים. בחלק השלישי, סוקרת העבודה את מקומו של המשחק החברתי אצל הילד תוך הצגת המיומנויות והכישורים החברתיים הנדרשים ממנו. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את תפקידה של המחנכת ביצירת כלים מקצועיים לעידוד יצירת קשרים חברתיים בגיל הרך, תוך סקירת אותם כלים מעשיים וקוגניטיביים המאפשרים לילד לרכוש את אותם כלים חברתיים נדרשים. בחלקה החמישי, סוקרת העבודה את תפיסת הילדים את הכניסה למשחק.