תגמול לעובדים מוצבים (עובדים ברילוקיישן) בחברות רב-לאומיות

תגמול למוצבים בחברות רב-לאומיות

תוכן העניינים

מבוא 3
מוצבים בחברות רב לאומיות 5
גורמים המשפיעים על הצלחת משימת ההצבה 6
תגמולים מוצבים 8
ההתפתחות של חבילות תגמולים 9
מרכיבי השכר בתגמול מוצבים 10
השפעת התרבות על קביעת השכר 15
חבילות תגמולים 17
סוגי חבילות תגמולים 17
מוצבים ישראלים באוסטרליה 22
ישראלים מוצבים באוסטרליה 23
דיון 26
רשימת מקורות 28

מבוא

חברות רבות כיום הן רב לאומיות ופועלות במספר מקומות שונים בעולם. למרות שמרבית החברות מעדיפות לשכור עובדים מקומיים במדינה שבה הם פועלים, לעיתים קרובות עדיין מתעורר הצורך לשלוח עובדים למשימות הצבה במדינות זרות (Briscoe, Schuler & Claus, 2008). העובד עשוי להישלח להצבה בחו"ל על ידי החברה לאורך זמן, ויש "לתחזק" אותו במהלך תקופה ממושכת זו. הרציונל בקביעת השכר הוא כי עובד שנמצא הרחק מביתו מבקש לא רק תגמול גבוה יותר על ניתוקו מארצו, אלא גם תנאים נוספים שיקלו עליו את המגורים במקום הזר. עבור חברות רבות, שמירה על מערכת פיצוי מקומית היא אתגר משמעותי, עליה גם לתמוך במטרות האסטרטגיות של הארגון וגם להתאים לצרכי העובד (Maciel, de Vargas Mores, de Camargo Oliva, & de Miranda Kubo, 2019).
מערכת הפיצוי מאתגרת הרבה יותר כשתוכנית דומה צריכה לפעול במדינות שונות ובתרבויות שונות (Watson, Singh & Gangaram, 2014). ישנם שני מונחים עיקריים שקשורים לשכר בחברות רב לאומיות: התגמול הגלובאלי והתגמול למוצבים. המונח תגמול גלובאלי מתייחס למבנה השכר וההטבות (Compensation and Benefits - C&B) לעובדי חברות רב-לאומיות, במקומות שונים או בחברות בת ברחבי העולם. למשל, עובדים של גוגל ישראל לעומת גוגל ארה"ב. תכנון התגמול הגלובאלי אינו דבר פשוט, בין היתר בגלל ההבדלים בין המדינות ברמות השכר, בהגדרות התפקיד וברמת החיים (Briscoe, Schuler & Claus, 2008). המונח השני, תגמול למוצבים, אשר מהווה את נושא עבודה זו, מתאר את התגמול של עובדים שנשלחים למשימות הצבה, כלומר, נשלחים במסגרת עבודתם לעבוד במדינות שונות בעולם. גם נושא זה הוא עניין מורכב מפני שיש הבדלים בין המדינות בחוקים ובתקנות שחלים על העובד, במערכות המס, בהוצאות המחייה וכדומה (Briscoe, Schuler & Claus, 2008).
בפני מנהלי כוח אדם בחברות גלובליות עומדות השאלות המאתגרות: כיצד החברה מתגמלת מוצבים ממדינות מקור שונות שנשלחים לעבוד על אותו פרויקט, וכיצד מתוגמלים אנשים מאותה המדינה שנשלחים למדינות שונות ברחבי העולם? (Briscoe, Schuler & Claus, 2008). עבודה זו תנסה לענות על השאלה האם אופן תגמול זה מצליח לפצות את העובד בצורה שתשביע את רצונו ולתרום להצלחה של משימת ההצבה, על ידי בחינה של אופן התגמול המקובל לאותם עובדים המוצבים במדינות זרות.