האם ההחמרה בענישת מתנקשים במנהיגים מדיניים אפקטיבית במניעת התנקשויות?
תוכן
מבוא: 3
האם ניתן להחמיר את הענישה בגין עבירה מוחמרת אשר מלכתחילה הינה עבירה ברמת החומרה והענישה הגבוהה ביותר? 5
האם קיים צורך בחקיקה ספציפית להחמרת עבירת הרצח כאשר העבירה מכוונת כנגד ראשי המשטר? 7
טיעונים אפשריים בעד הגדרת עבירת המתת ראשי המשטר כהמתה מוחמרת 7
טיעונים אפשריים כנגד הגדרת עבירת המתת ראשי משטר כהמתה מוחמרת 11
האם המתה של ראש המשטר הינה עבירה ייחודית ביחס להמתה של אדם פלוני? 12
מקרה רצח רבין והשלכותיו על החברה ועל החקיקה בישראל 14
החמרת הענישה בישראל בגין עבירת רצח ראש ממשלה 17
האם קיימת הצדקה לחיקוק סעיף 30(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001? 17
סיכום 19
ביבליוגרפיה 21
מבוא
מתוקף תפקידם, שליטים בעבר ובהווה נאלצו ונאלצים לעמוד מול איומים לחייהם בשל תפקידם ומעמדם. התנקשויות וניסיונות להתנקשות במנהיגים היוו תופעה שכיחה לאורך ההיסטוריה, ולעתים להתנקשויות בראשי משטר הייתה השפעה פוליטית עזה ברמה הלאומית והבינלאומית. להתנקשויות במנהיגים מדיניים יכולים להיות מגוון סיבות ומניעים, על חלק אעמוד בעבודה זו. מטרת העבודה היא לבחון את הצידוק הפרקטי והמוסרי להחמרה הקיימת בענישתם של מתנקשים בראשי משטר. השאלה בה אדון היא: האם ענישה מחמירה כלפי מתנקשים בראשי משטר הינה אפקטיבית ומוצדקת?
על מנת לדון בשאל זו ראשית אציג סקירה היסטורית של מספר מקרים שבהם מתנקשים ביצעו מעשי רצח כנגד ראשי משטר, בשימת דגש על מניעיהם. שלהם. להשערתי בכל מה שנוגע לנורמות והמניעים הנוגעים לשיקול האם לנסות ולהתנקש בחיי ראש המשטר, קיים פער בין מדינות בהן נהוגה שיטת משטר אשר אינה דמוקרטית לבין מדינות בהן נהוגה שיטת משטר דמוקרטית.
