השפעת סגנון המנהיגות של המנהל עם יכולת התמודדות של המורים עם לחץ

השפעת סגנון המנהיגות של המנהל עם יכולת התמודדות של המורים עם לחץ

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
סגנונות מנהיגות 5
סגנונות מנהיגות בהבדל מגדרי 6
מנהיגות חינוכית 7
מנהיגות חינוכית בהבדל מגדרי 8
אסטרטגיית התמודדות 8
השפעת סגנון המנהיגות על יכולת ההתמודדות 9
שיטה 10
משתתפי המחקר 10
כלי המחקר 11
הליך המחקר 12
ממצאים 13
דיון ומסקנות 15
ביבליוגרפיה 17
נספחים 19
נספח א' – שאלון 19
נספח ב' – SPSS 24

מבוא

המנהלים, ניצבים בראש המערכת החינוכית-החברתית בבית ספר. על כן, מעצם היותו 'מנהל' הוא הופך לדמות המרכזית והמשפיעה ביותר בבית הספר, ואשר בכוחה לעצב ולבטא את האקלים הארגוני ומשימותיו, כמו גם את האופן שבו פועל הצוות החינוכי. חוקרים העוסקים בתחום החינוך גורסים, כי סגנון המנהיגות של המנהל הוא הגורם המרכזי התורם לתפקוד היעיל של בית הספר. המנהל נתפס כגורם משמעותי בקביעת כיוונו, אופיו ותפוקותיו של בית הספר, והוא דמות המפתח האחראית על עיצוב התהליכים והשיטות המופעלות בבית הספר (ארז וגולדשטיין, 1981; גביש, 1982; יעקובי, 2002; כהן, 2001; פרידמן ועמיתיו, 1988; פוקס ולזרוביץ, 1992; קיין, 2002; Cooper, 1989; בתוך: עטייה ואופלטקה, 2007). עבודה זו בודקת את השפעת סגנון המנהיגות של המנהל עם יכולת התמודדות של המורים עם לחץ.
במהלך המאה ה-20, נחקרו סגנונות המנהיגות אצל מנהלים, בעיקר כי אלו נתפשו כחלק מהגורמים החיוניים ביותר עבור הצלחתו של הארגון שבראשו הם עומדים (פורת, 2009). מנהיגות מעצבת (Transformational leadership) הוגדרה לראשונה על ידי בארנס (Burns, 1978) בסוף שנות השבעים של המאה ה-20. על פי גישה זו, מנהיג מעצב, מאופיין בכריזמה, בהשראה, בהתחשבות באחרים וביכולת גירוי אינטלקטואלי של הכפופים לו (Bass, 1985). מנהיגות מתגמלת (Transactional Leadership) הוגדרה מוקדם יותר על ידי הולנדר (Hollander, 1964), אשר ראה את תופעת המנהיגות באופן כללי, ככזו המבטאת יחסי גומלין חברתיים של מתן תמורת קבלה. על פי גישתו של הולנדר ואחרים, המנהיג מוביל את הקבוצה שתחתיו לקראת השגת מטרותיה ובכך הוא עונה על צורכי חבריה ומגשים את ציפיותיהם. עמדת המנהיגות היא אותה התמורה שאדם מקבל בעד יכולתו לעמוד בציפיות חברי הקבוצה. ככל שהפער בין ציפיות המונהגים לבין מימושן קטן יותר כך נהנה המנהיג מתמיכה ואמון רבים יותר.
מחקרים שונים מראים, כי לסגנון המנהיגות השפעה על גורמים רבים אצל הפרט, בין היתר גם על מידת הלחץ שלו ועל היכולת להתמודד עם הלחצים. ההנחה הרווחת בין החוקרים היא, כי אסטרטגיות התמודדות, יכולים לעזור להפחית את מידת הלחץ וכן את המצב הנפשי (Lazarus and Folkman, 1984; In: Brougham, Zail, Mendoza and Miller, 2009). ההגדרה המקובלת לאסטרטגיות התמודדות (coping strategies), היא אותן תגובות קוגניטיביות והתנהגויות של בני האדם, כתגובה למצבי לחץ שונים (Steinhardt and Dolbier, 2008).
Lazarus and Folkman (1984; בתוך: פליבצקי, 2009), הגדירו את המושג "התמודדות", כמאמץ מתמשך לשנוי קוגניטיבי ושינוי התנהגותי, המכוון לטפל בדרישות ממוקדות, בין אם חיצוניות ובין אם פנימיות, שהוערכו כמכבידות או ככאלה אשר אינן עולות בקנה אחד עם כמות המשאבים שהפרט מעריך כזמינים לו. ההתמודדות על פי צמד החוקרים, מתבצעת תוך שימוש באסטרטגיות התמודדות המוגדרות כפעולות קוגניטיביות וההתנהגותיות אותן מפעיל הפרט במטרה לטפל במצבי דחק. תהליך ההתמודדות עם מצבי דחק יושפע מתהליכים פנימיים מודעים (המציאות המודעת) ומתהליכים בלתי מודעים (מנגנוני הגנה). מתוך הבנה שהתמודדות הנה תהליך מורכב, המערב תהליכים פנימיים וחיצוניים.